#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס. 1 איך מדויק לאמר: בא אחר וליבה או וניבה?	שניהם לא משתבשי או ליבה מלשון &quot;בלבת אש&quot; או ניבה מלשון &quot;בורא ניב שפתים&quot;.	בבא קמא ס.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ס. 2 ליבה וליבתה הרוח האם חייב?<p dir=""rtl"">מדוע לא הוי כזורה ורוח מסייעתו (4)?</p>"	"אם יש בליבויו כדי ללבותה חייב, ואם לאו פטור. אין לחייבו כמו בשבת משום זורה ורוח מסייעתו - <p dir=""rtl"">לאביי ה&quot;נ לא פטרו אלא שליבה מצד אחד והרוח ליבתה בצד אחר.</p><p dir=""rtl"">רבא: כגון שליבה ברוח מצויה וליבתה הרוח ברוח שאינה מצויה.</p><p dir=""rtl"">ר' זירא: כגון דצמרה צמורי (שנפח ברוח הפה).</p><p dir=""rtl"">רב אשי: כפשטות הברייתא שלעולם פטור, ולא אמרו זורה ורוח מסייעתו אלא לענין שבת שתלוי במלאכת מחשבת, אבל לענין נזיקין הוי גרמא בעלמא ופטור.</p>"	בבא קמא ס.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס. 3 מדוע הוצרכה התורה לכתוב בכי תצא אש - קוצים, גדיש, קמה ושדה?	"מקוצים א&quot;א ללמוד - משום דשכיח אש גביהו, <p dir=""rtl"">מגדיש א&quot;א ללמוד - משום דהוי הפסד מרובה, מה שאין כן קוצים הוי הפסד מועט.</p><p dir=""rtl"">קמה - מה קמה בגלוי, למיעוטי טמון, ולר&quot;י שמחייב על טמון לרבות כל בעלי קמה, וחכמים לומדים מ&quot;או&quot;, ור&quot;י לחלק וכיון דכתיב כאן או לחלק כתיב נמי גבי שדה וחכמים די באו של השדה לחלק.</p><p dir=""rtl"">שדה - לאתויי לחכה נירו וסכסכה אבניו, אבל אם היה כתוב רק שדה היו אומרים שהיינו מה שבשדה אבל אחר שכבר נכתב נצרך לשדה עצמה.</p>"	בבא קמא ס.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס: 1 כשיש דבר בעיר היכן יש לאדם להיות והיכן ילך?	"לא יצא מפתח ביתו כדכתיב &quot;ואתם לא תצאו איש מפתתח ביתו עד בוקר [מכאן שיכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב], ואף ביום בשעת דבר לא יצא שנאמר &quot;לך עמי בא בחדרך&quot; ואף כשיש אימה בבית עדיף להשאר ולא לצאת שנאמר &quot;מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה&quot; אף שבחדרים אימה בחוץ תשכל חרב.<p dir=""rtl"">רבא בעידן ריתחא סגר את החולנות שנאמר &quot;כי עלה מות בחלונינו&quot;.</p><p dir=""rtl"">גם כשהולך בעיר בשעת דבר לא ילך באמצע הדרך אלא בצדדים כיון שניתנה רשות למלאך המות הולך בהדיא [מה שאין כן בשעת שלום ילך באמצע ולא בצדדים כיון שאין לו רשות הוא בצדדים].</p><p dir=""rtl"">דבר בעיר לא יכנס יחידי לבית הכנסת מפני שמלאך המות מפקיד שם כליו, אבל אם קרו ביה דרדקי ומצלו ביה עשרה אין בעיה.</p>"	בבא קמא ס:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס: 2 כשיש רעב בעיר מה ראוי לאדם לעשות ומנין?	רעב בעיר פזר רגליך שנא' &quot;ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם&quot; ואף אם יש ספק נפשות, שנאמר &quot;אם אמרנו נבא העיר והרעב בעיר ומתנו שם&quot;.	בבא קמא ס:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס: 3 &quot;כי תצא אש ומצאה קוצים וכו' שלם ישלם המבעיר את הבערה&quot; כיצד יתבאר רישא וסיפא באגדתא ובשמעתתא?	"אגדתא - תצא משמע מעצמה, אם כן מי הוא המבעיר את הבערה, אלא אמר הקב&quot;ה עלי לשלם את הבערה שהבערתי בציון שנאמר &quot;ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה&quot; ואני עתיד לבנותה באש שנאמר &quot;ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה&quot;. <p dir=""rtl"">שמעתתא - פתח הכתוב בנזקי ממונו וסיים בנזקי גופו לומר לך אשו משום חציו.</p>"	בבא קמא ס:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס: 4 &quot;ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער&quot; מה היתה השאלה שהיה לו לשאול (3)?	"רבא אמר רב נחמן שאל על טמון באש אי כר' יהודה או כרבנן וכן חדא מהנך דלקמן.<p dir=""rtl"">רב הונא אמר גדיש שעורים של ישראל שהתחבאו בהם פלשתים והסתפק האם מותר לו להציל עצמו בממון חברו, ופשטו לו לאיסור אבל הוא מלך ופורץ גדר ומותר לו וכן שאל כדלקמן.</p><p dir=""rtl"">רבנן ואיתימא רבה בר מרי אמרו גדישים דשעורין דישראל הוו וגדישין דעדשים דפלשתים והסתפק האם יכול להביא לבהמתו מהשעורים על מנת לשלם מהעדשים של הפלשתים וענו לו &quot;חבול ישיב רשע גזילה ישלם&quot; אע&quot;פ שגזלה משלם רשע הוא, אבל אתה מלך ופורץ גדר ומותר לך.</p>"	בבא קמא ס:		
